פנקייק קמח חומוס מלוח/מתוק - הכוכב הראשי בתפריט החדש שלי

לא זוכרת אם סיפרתי לכם כבר, אבל אני בד"כ בקושי מבשלת לעצמי. אני צריכה אורחים או שותפים או חברים בשביל שיהיה לי תירוץ להכין משהו מושקע. יכולתי להעביר ימים שלמים בתזונה שמורכבת מלחם מלא עם כל מיני דברים - טחינה וירקות, אבוקדו, פסטו, גבינה, חביתה, פסטרמה, חמאה, ריבה, חמאת בוטנים, שוקולד או אפילו מיונז בלי כלום. תזונה מאוזנת, לא?

פרק ראשון במלחמתי בקנדידה - יעני-פחזניות בטטה כוסמין ללא סוכר כלל וללא חיטה

לפני שבוע נפגשתי עם נטורופטית. את רוב מה שהיא אמרה לי כבר ידעתי, ופשוט הייתי צריכה לשלם כסף למישהו זר בשביל לקבל ממנו סמכות ש'תמשמע' אותי.

לצורך הפטרות מפטריית הקנדידה שלכאורה יושבת לי במעיים (ולכאורה גם ל-80% מכם), ולכאורה נוכחותה גורמת למיני רעות מיחושים וחולשות, ירדו מהתפריט שלי לחודש הקרוב הדברים הבאים: חיטה, סוכר, חלב לסוגיו, שמרים, חומץ, פטריות, תפוחי אדמה, כל סוגי הפירות מלבד תפוחים ואגסים, אורז לבן, בוטנים ואלכוהול (יש אישור ליין יבש פעם בשבוע).
כמו כן, נתבקשתי לשתות הרבה מים, לשתות חליטת סרפד וגם לחפוף עם זה את הראש, לקחת כל מיני טיפות וכדורים של שום וכורכום וזקן-הסוס-הצולע, זה על בטן ריקה, זה אחרי האוכל, זה פעמיים וזה שלוש, לאכול פחות מזונות חומציים ויותר מזונות בסיסיים ו... לפחות מותר לי קפה אחד ביום.

[שימו לב: זו לא המלצה לטיפול או לאורח חיים, ואני לא יודעת מה מזה נכון. מה שאני כן יודעת על עצמי מנסיון העבר זה שכשאני נמנעת מחיטה סוכר וחלב אני מרגישה יותר טוב באופן כללי.]

גרנולה ללא שמן

כן, אני יודעת, אפשר להכין גרנולה בתנור.

אבל משהו בקליה על האש משום מה יותר מוצא חן בעיני.

20 דקות של בחישה איטית וקצובה אחרי ארוחת הערב, הן לפעמים בדיוק המדיטציה שאני צריכה בשביל ללכת לישון רגועה. (זה, והידיעה שהגרנולה למחר בבוקר מוכנה.)

אז כן, אתם יכולים להכין בתנור, אבל אם אתם רוצים לדעת בדיוק איך אני מכינה, אז ככה:

במחבת רחבה עם תחתית עבה אני קולה:

3 כוסות שיבולת שועל משך 15 דקות תוך ערבוב על אש נמוכה.

אחרי 15 דקות אני מוסיפה:

1/2 כוס זרעי חמניה

1/2 כוס שברי שקדים

1/2 כוס שומשום

1/2 כוס קוקוס טחון

מערבבת עוד 3-5 דקות, מכבה את האש וממשיכה לערבב.

אם אני מעוניינת להמתיק, אני מוסיפה למחבת בעודה חמה מעט דבש או סילאן (כחצי כוס) וצימוקים כיד המלך ומערבבת היטב עוד דקה.

בשלב הזה אני מעבירה את הגרנולה למגש גדול עמיד בחום ונותנת לה להתקרר.

אחרי שהיא התקררה אפשר לפורר עם כף (היד) את הגושים שנוצרו מהסילאן, לאכול עם יוגורט ופירות ואת השאר לאחסן בכלי סגור.

הגרנולה מחזיקה מעמד חודש-חודשיים, ואפילו יותר אם אינה חשופה לחרקים ולחות. אבל אין סיבה לא לגמור אותה לפני כן...

בתאבון!

קאבאג' כופתא - או פלאפל הודי - או פשוט קציצות כרוב וקמח חומוס

אני מאד אוהבת את משחק הניחושים. מטעימה בלבד, רק יחידי סגולה מנחשים מה הרכיבים של הקציצות האלה, כיוון שהן לא מזכירות חומוס, ורק מי שיש לו זכרונות ילדות מכרוב ממולא עם אורז בשר וקינמון יכול אולי לזהות את הכרוב.
אבל כשנותנים ביס במעטה השחום הזה ומבפנים בוקעת רכות מתקתקה ומפתיעה... זה לא כל כך משנה.

גם את המתכון הזה, הודי במקור, למדתי מבתיה (שכבר הזכרתי כמה פעמים בבלוג) ושכללתי רק קצת.
ההכנה מאד קלה, וגם האכילה מסתבר מאד מאד קלה. זו אחת המנות שלא משנה כמה אני אכין ממנה ולא משנה כמה קטנה הסדנא - לא ישאר כלום. אבל אל תדאגו לי, אני חוטפת כמה מהתבנית לפני שזה מספיק להגיע לשולחן.

רכיבים:
1 כרוב בינוני
2 בצלים בינוניים
1.5 כוסות קמח חומוס
1.5 כוסות קמח שיבולת שועל (שיבולת שועל טחונה מבעוד מועד בבלנדר או במעבד מזון)
כפית מלח
כפית קינמון
(או גרם מסאלה: הל, קינמון, ציפורן, פלפל אנגלי וכמון)

חותכים את הכרוב לחתיכות בינוניות וטוחנים במעבד מזון עד לקבלת גרגרים בגודל של קוסקוס. (ייתכן שתצטרכו 2 נגלות). אם יש הרבה נוזלים כדאי לסנן החוצה את רובם. למי שאין מעבד מזון - אפשר לגרד בפומפיה בחורים הקטנים. טוחנים את הבצלים עד שהם הופכים לרסק. מערבבים את הירקות הטחונים עם שני סוגי הקמחים והתבלינים ומערבבים בידיים בהנאה רבה.
העיסה צריכה להיות רכה ולחה מחד, אך לא מתפרקת מאידך - צרו לביבה קטנה בכף היד ונסו להקפיץ אותה קצת - אם היא נוחתת שלמה ולא מתפרקת, היא בסדר גמור. אם היא יבשה מדי אפשר להוסיף עוד בצל או כרוב, אם רטובה - עוד מאחד הקמחים.

אם אתם חושבים שאני הולכת לשלוח אתכם עכשיו לסשן ארוך ומסריח של טיגון עמוק - אתם טועים ובגדול.
(כלומר, אתם יכולים אם אתם ממש רוצים, אבל אין שום צורך.)
לקבלת אותו האפקט בלי הדפקט:
מניחים נייר אפיה על תבנית שטוחה גדולה, ומושחים בכמות נדיבה של שמן. יוצרים קציצות בקוטר כ-5 ס"מ ובעובי כ-2 ס"מ. (אפשר גם ליצור קציצות יותר שמנות ומעט מאורכות, נדמה לי שזו הצורה המסורתית). עוברים עם שתי אצבעות טבולות בשמן 'ומלטפים' כל קציצה.
אופים כ-20-30 דקות בחום בינוני-גבוה (חשוב לחמם מראש את התנור) - עד שהן התחתית והן החלק העליון של כל קציצה השחימו קלות והקציצה לא מתפרקת. מניחים לקציצה להתייצב 5 דקות ואוכלים.
 מומלץ לאכול חם מהתנור, או להשאיר על משטח חם עד ההגשה. חימום חוזר לא עושה אותו אפקט.

למי שמנסה להמנע משמן לחלוטין- אפשר לאפות בלי שמן בכלל, ובמקום זה להניח כל קציצה על פרוסת עגבניה. יוצא נחמד מאד.
למי שמנסה להמנע משמן רק קצת - אפשר לאפות אם ממש מעט שמן בתחתית וזהו. אבל תזכרו מה הכי טעים.

אני מאד אוהבת להגיש את הקציצות האלה עם גבץ'
או עם רוטב עגבניות מהיר וטרי שאני טוחנת בצ'יק: 3 עגבניות, 2 שיני שום, חצי כפית מלח, ועשבי תיבול מהגינה אם יש (זעתר, אורגנו, בזיליקום)

ב-ת-א-ב-ו-ן
ו... כן, נו, ספרו איך יצא!

כדורי תמרים עם שיבולת שועל שקדים וקינמון

המתכון הזה מתאים למי שאוהב קינמון, לטבעונים, למי שלא אוכל סוכר מזוקק, למי שתמיד העדיף לאכול את הבצק של העוגיות ישר מהקערה, למי שאוהב דברים מתוקים וטעימים, ובמיוחד למי שאוהב קינמון (אמרתי כבר?)
העיסה של הכדורים רב תכליתית (אפשר להכין ממנה גם נחשים וקוביות), היא יכולה לשמש כקלתית לפאי ללא אפיה.
יש גם וריאציה מתקדמת לצליאקים ונמנעים מגלוטן, על כך בסוף הרשומה.

רכיבים:
2 כוסות שיבול שועל
1 כוס שקדים
כ- 12 תמרים גדולים מגולענים (תלוי בסוג ובכמה הם לחים)
קורט מלח ים אטלנטי
המון קינמון

הכנה:
טוחנים במעבד מזון יבש לחלוטין את שיבולת השועל, השקדים, המלח והקינמון משך 3-5 דקות עד שמתקבלת אבקה פירורית. מוסיפים בהדרגה את התמרים תוך כדי הטחינה, עד שמתקבל גוש גדול שמסתובב במיכל.
את הגוש הזה אפשר לחלק לכדורים קטנים ולגלגל בקוקוס, קקאו, פרג, שומשום או כל העולה על רוחכם, אפשר לתת לילדים (או לאחיינים, או לנכדים) להשתעשע בו ולפסל בו עד שנמאס - ואז לאכול,
או להשתמש בו כתחתית לפאי ללא אפיה - פשוט לרדד עם הידיים בתוך תבנית ולדחוס בפנים מילוי, למשל תפוח מגורד עם צימוקים ווניל או בננות מעוכות עם שוקולד מומס וקוקוס.

מגניב, לא?


----
לרגישים לגלוטן: ניתן להשתמש בנבטי כוסמת מיובשים במקום קוואקר, זה יוצא טעים מאד, בחיי!
איך מנביטים כוסמת?
משרים 3 שעות, מסננים, משאירים יום במסננת ושוטפים ומערבבים מדי פעם עד שיוצא זנבון חמוד מהשפיץ של הפירמידה.
איך מייבשים את הנבטים?
משטחים את הנבטים על מגש או תבנית, ומשאירים במקום חם ויבש (או מכניסים לתנור לכשעה על חום 50 מעלות).
זהו, יש לכם חומר גלם נהדר לכל מיני עוגות ללא אפיה.

גולות שוקולד עם קמח חומוס

פינוק מתוק ומרענן.

את ההשראה למתכון הזה, כמו למתכונים רבים, קיבלתי מחברתי בתיה מבית-מרווה שבחיפה. היא גילתה לי בזמנו את נפלאות קמח החומוס, ועוד לפני שהספקתי להתרגל לקסמיו באוכל ובמלוחים - היא הפתיעה אותי עם ממתק הודי בטעם אלוהי (שמו פרח מזכרוני) שמבוסס על קמח חומוס, אבקת סוכר וחמאה.

חשק למתיקות ונסיון להתנזר זמנית מקמח ולהמעיט בסוכר הביאו אותי לידי הווריאציה הבאה, שענתה על החשק ובגדול.

(אגב, סתם מסקרנות בדקתי וגיליתי שב-8 כדורים יש בערך אותה כמות קלוריות כמו בחפיסת שוקולד מריר, והרבה יותר ערך תזונתי. אם תצליחו לאכול יותר מ-6 כדורים אני מורידה את הכובע...)

מצרכים:

100 גר' שוקולד מריר, כל המרבה באחוזים הרי זה משובח

60 גר' חמאה (מרגרינה גם עובדת. פחות בריא אבל טבעוני ועדיין טעים.)

1/2 כוס קמח חומוס (להשיג בחנויות טבע, ואם בחנות תבלינים הם מחזיקים חומוס קלוי - פשוט מבקשים מהם לטחון.)

קמצוץ קטן של מלח (לא לוותר)

1/4 כוס שקדים טחונים (הכי טוב לטחון במג'ימיקס או מטחנת קפה, אבל מצוי בכל סופר בסקציית האפיה)

חצי כפית תמצית שקדים

1/4 כוס צימוקים שחורים קטנים או צימוקי אוכמניות (אפשרות מומלצת)

אבקת סוכר לציפוי (אפשרות מושחתת, לדעתי אין צורך)

הכנה:

בסיר-מרי (סיר בתוך סיר עם מים) ממיסים את השוקולד והחמאה. כשהכל נמס כליל, מוסיפים קמח חומוס, תמצית שקדים ומלח, ומבשלים עוד כחמש דקות. מסירים מהאש, מוסיפים את השקדים הטחונים (ואת הצימוקים אם מתחשק), מערבבים וצרים כדורים קטנים בקוטר של חצי שקל, אותם מסדרים על מגש עם נייר אפיה ומכניסים למקרר. הכדורים יהיו מוכנים כעבור כשעה וחצי.

רמת המתיקות תלויה באחוזי השוקולד כיוון שלא מוסיפים סוכר, אמנם הצימוקים מגבירים אותה אבל אם רוצים להגביר אותה אפשר לגלגל את הכדורים המוכנים באבקת סוכר, זה גם יפה ומלבב.

בתאבון!

יאממי....

אוהבת,

עינה