6.2.12

פרק ראשון במלחמתי בקנדידה - יעני-פחזניות בטטה כוסמין ללא סוכר כלל וללא חיטה

לפני שבוע נפגשתי עם נטורופטית. את רוב מה שהיא אמרה לי כבר ידעתי, ופשוט הייתי צריכה לשלם כסף למישהו זר בשביל לקבל ממנו סמכות ש'תמשמע' אותי.

לצורך הפטרות מפטריית הקנדידה שלכאורה יושבת לי במעיים (ולכאורה גם ל-80% מכם), ולכאורה נוכחותה גורמת למיני רעות מיחושים וחולשות, ירדו מהתפריט שלי לחודש הקרוב הדברים הבאים: חיטה, סוכר, חלב לסוגיו, שמרים, חומץ, פטריות, תפוחי אדמה, כל סוגי הפירות מלבד תפוחים ואגסים, אורז לבן, בוטנים ואלכוהול (יש אישור ליין יבש פעם בשבוע).
כמו כן, נתבקשתי לשתות הרבה מים, לשתות חליטת סרפד וגם לחפוף עם זה את הראש, לקחת כל מיני טיפות וכדורים של שום וכורכום וזקן-הסוס-הצולע, זה על בטן ריקה, זה אחרי האוכל, זה פעמיים וזה שלוש, לאכול פחות מזונות חומציים ויותר מזונות בסיסיים ו... לפחות מותר לי קפה אחד ביום.

[שימו לב: זו לא המלצה לטיפול או לאורח חיים, ואני לא יודעת מה מזה נכון. מה שאני כן יודעת על עצמי מנסיון העבר זה שכשאני נמנעת מחיטה סוכר וחלב אני מרגישה יותר טוב באופן כללי.]



יום לפני הפגישה איתה עשיתי מסיבת פרידה קטנה עם ידידי אלעד: פיצה פטריות (רדיו רוסקו באלנבי), ויסקי (אייל אוף ג'ורה) ובירת חיטה (לא זוכרת איזה, במנזר בככר מגן-דוד), ובסוף גלידה בוטנים ושוקולד מריר (באייסברג ברוטשילד).
בדרך הביתה הרגשתי קצת לא טוב, אבל ידעתי שאני עוד אתגעגע לתחושה הזו.

השבוע עבר די בקלות, לא נרשמו קרייבינגס קיצוניים לשום דבר (חוץ מלאפרסמון בזמן שקצצתי סלט פירות במסעדה שאני עובדת בה), והרגשתי די טוב.
עד היום.

היום פשוט רציתי עוגיה.
מאד מאד רציתי עוגיה.
חיכיתי שזה יעבור - אבל זה לא עבר. חשבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שהדבר הכי מתוק שאני יכולה לאכול זו בטטה צלויה. עוגיות בטטה? האנטי-מודל שלי היה בדמות טעמן הדוחה של עוגיות בטטה ודוחן שאבא שלי הכין כשהיה בדיאטה דומה (סליחה אבא). וכך, מצויידת בתשוקה בוערת לעוגיה ובחזון ברור מאד של מה אני בשום פנים ואופן לא רוצה שיצא לי (שוב סליחה אבא), ניגשתי למלאכה.

רכיבים:
שתי בטטות טריות בינוניות (או שלוש קטנות, או אחת קצת גדולה אבל לא ענקית)
חצי כוס קמח כוסמין מלא (עוד לא ניסיתי עם קמחים אחרים, כשאנסה אדווח)
ביצה
כף שמן (לא משנה איזה)
חצי כפית א. אפיה
קינמון ותמצית וניל לפי הטעם

הכנה:
על תבנית עם נייר אפיה בתנור חם מאד (220 מעלות) צולים את הבטטות בשלמותן כ-25 דקות, עד שהן מתרככות לחלוטין ומגירות קרמל נפלא וריחני. כשהן מוכנות מנמיכים את החום ל-180, מקלפים את הבטטות ומועכים בקערה עם שאר הרכיבים. בעזרת שתי כפות יוצרים גבעות קטנות ומרווחות, על תבנית עם נייר אפיה חדש.
אופים כ15-20 דק', רצוי על טורבו, עד שהן מזהיבות מעט.
הנה ככה:
רכות כמו פחזניות. אני לא יודעת איך הן אחרי יום-יומיים כי אכלתי אותן! מוואהאהא :)

בלי קשר לדיאטה, הייתי חוצה אותן לשניים ומורחת בפנים חמאה, אבל הן די חלומיות גם ככה.

יש לי תחושה שבזמן הקרוב יהיו הרבה פוסטים שיתעדו ניסויים מוצלחים בתנאים הלא פשוטים האלה, בטוחה שתקבלו את זה בהבנה.

אהבה ובטטות,
עינה.


6 תגובות:

  1. יאממממ.... נראה מאד טעים יחסית לדבר כלכך בריא!!! :) בתור אחת שמשתדלת גם להימנע מקמח וסוכר אני מבטיחה לנסות להכין את זה ברגע שאתגבר על מחסום ה"אין לי סבלנות לאפות"!

    השבמחק
  2. נראה לי שמעכשיו אני הולכת לצלות הרבה בטטות ולשמור במקרר ולהשתמש לכל מיני דברים :)
    אגב - חשוב להשתמש בבטטות טריות, כשהן מתיישנות הן פחות מתוקות ויותר סיביות = לא כיף.

    השבמחק
  3. אנונימי27.7.2012, 15:19

    המתכון נשצע טעים אבל בדיאטת קנדידה אבקת אפיה אסורה. גם סודה לשתיה...

    השבמחק
  4. הנטורופטית שאני טופלתי אצלה אישרה לי אבקת אפיה וסודה לשתיה.
    מניחה שיש הבדלים בין מטופל למשנהו וגם הבדלים בגישת המטפלים.
    יש כאלה שאומרים שעדיף בכלל לא לאכול גלוטן בזמן טיפול בקנדידה מה שמוריד גם כוסמין מהתפריט.
    ממה שידוע לי סודה לשתיה (שהיא גם החומר הפעיל באבקת אפיה) יוצרת תגובה בסיסית בגוף שזה דווקא דבר רצוי בטיפול בקנדידה ובשאר רעות חולות, אבל אני לא מקור מוסמך :)

    השבמחק
  5. אנונימי23.11.2012, 16:28

    שלום,
    הכנתי היום את המתכון ולא ממש יצא טעים, עדיף לאכול רק את הבטטה.
    למי שאין קנדידה, מומלץ להוסיף ממתיק כלשהוא, כי זה יצא בלי טעם.
    בכל מקרה, תודה ששיתפת אותנו במתכון.
    הרבה בריאות...

    השבמחק