23.12.10

עדשאוושה - חומוס מעדשים כתומות לאנשים מחוסרי זמן

הפוסט הזה מוקדש לנועה אור

אני מאמינה בחומוס.
אני אוהבת חומוס.
לדעתי מזלג עמוס בחומוס טוב וחם שבא אל הפה זה כמו נשיקה מגן עדן.

אבל בואו נודה באמת: זה עושה גזים איומים, זה כבד בבטן, זה יותר מרדים מיין,
ובעיקר - זה לא משהו שאפשר להכין בספונטניות על המקום בגלל ההשריה והבישול הארוך.

אבל עדשים כתומות אפשר גם אפשר! ולהכין מהם חומוס מסתבר גם כן אפשר, וזה לוקח לא יותר מ-45 דקות! (בשביל רוב האנשים שאני מכירה זה פחות מלנסוע לחומסיה, לחפש חניה, לחכות לחומוס ולחזור - בלי הזמן של האכילה) לי אישית הן גם יותר קלילות בבטן. ועם תחושת בטן לא מתווכחים.

מצרכים:
1 כוס עדשים כתומות
1.5 כוסות מים
1 כוס טחינה גולמית
1/4 כוס מיץ לימון סחוט
1-2 שיני שום
1 כפית שטוחה מלח
1/4 כוס שמן זית מעולה
כמון לפי הטעם

הוראות:
שוטפים את העדשים ומסננים, ומבשלים בסיר עם כוס וחצי מים. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש, מבשלים עוד כחצי שעה עד שהעדשים מתרככות ומתפרקות. חשוב לערבב מדי כמה דקות כדי שהעדשים לא תדבקנה לתחתית הסיר. (אם נראה שאזלו המים והעדשים עוד לא התפרקו אפשר להוסיף עוד חצי כוס.)
מעבירים לקערה רחבה (רצוי מזכוכית או נירוסטה) ונותנים לעדשים להצטנן כחמש דקות, מומלץ לערבב מדי פעם.

מוסיפים מיץ לימון, מערבבים, מוסיפים טחינה, מערבבים, מוסיפים שום כתוש, מערבבים, מוסיפים תבלינים ושמן זית, מערבבים מערבבים מערבבים - סה טו! מוכן. אם אתם מעוניינים במרקם נוקשה וסמיך יותר, הוסיפו עוד טחינה וטחנו הכל בבלנדר מוט - זה יקשור היטב בין כל המרכיבים ויעניק לחומוס מרקם אוורירי ויציב.

מסדרים יפה בצלחת עגולה עם קצת פפריקה ופטרוזיליה קצוצה ועוד משמן הזית הטוב,
חותכים קצת בצל וחמוצים בצד ושולפים פיתה טריה (מהכיס?) -
ובתאבון!

גם הפעם אני אשמח לשמוע איך יצא לכם.
שיהיה יום נפלא,
עינה



13.12.10

מרק ירקות ותרמית הקוסקוס

טוב, כולם יודעים להכין מרק ירקות, אני חושבת. פשוט שמים ירקות במים, קצת מלח-פלפל, וזהו. לא?
זו דרך מצויינת בעיני. תמיד עובד.

[יופי נחמה, אז אולי תספרי לנו משהו שאנחנו לא יודעים?]
[אה, כן, סליחה...]

ובכן, רציתי לספר לכם שיש עוד כמה דברים חוץ מבצל ושום שטיגון קל לפני הבישול הופך אותם למשהו אחר לגמרי. בעניין הזה קיבלתי השראה מכל מיני מתכונים הודיים, והסבתי אותם לסוג של מרק קוסוקוס:

חומרים למרק:
2 כפות שמן זית משובח
1 חב' סלרי עלים
1/6 פלפל ירוק חריף קצוץ דקדק (נשבעת לכם בבאבא-סאלי שאני אשכנזיה מתה, ושהמרק לא יוצא חריף בסוף. נשבעת.)
1 בצל
1 שורש סלרי
1 שורש פטרוזיליה

חצי כף זרעי כמון
חצי כף זרעי כוסברה
כורכום


5 שיני שום
4 גזרים
1 קולורבי גדול

נתח יפה של דלעת/ חצי דלורית בינונית
3 קישואים
מים עד 5 ס"מ משפת הסיר
2 עגבניות
כף מלח ים אטלנטי גס (אפשר יותר או פחות, לפי הטעם. מלח מעובד הוא בד"כ יותר מלוח אבל פחות טעים.)
קורט כמון טחון
קורט פלפל שחור
קורט פלפל אנגלי
קורט הל טחון


הכנה:
קוצצים דק את הבצל, השום, הפלפל, הסלרי והשורשים. מועכים עם מערוך על קרש/מכתש ועלי את הזרעים. את הגזר והקישוא לעיגולים, הקולורבי הדלעת והעגבניות לקוביות.
בסיר גדול מחממים את השמן, ומכניסים אליו בסדר הזה: סלרי, שורשים ופלפל, זרעי כמון וכוסברה, בצל. מחכים כדקה בין ירק לירק, מערבבים בכף עץ. כשהירקות מתחילים להשחים קלות מוסיפים את השום הכורכום והגזר, וממשיכים לערבב היטב כדקה. לפני שהשום נשרף, מוסיפים מים (אפשר מים רותחים אם רוצים לזרז את התהליך) ואת שאר הירקות והתבלינים. מבשלים לפחות עד שכל הירקות רכים. לקראת הסוף טועמים ומתקנים תיבול.



ולמקרה שתהיתם - לא, אני לא מכינה קוסקוס. אני משתמשת בבורגול דק:
מערבבת היטב כשהוא יבש עם מעט מלח, כורכום ושמן זית, שופכת עליו מים רותחים ביחס של 1:1, מערבבת שוב ומכסה בניילון נצמד ואחרי 10-15 דקות מאווררת ע"י ערבוב במזלג. כמו קוסקוס אינסטנט, רק הרבה יותר בריא טעים וזול. אם יוצא יבש מדי אפשר להוסיף עוד רבע כוס לערבב ולהשאיר מכוסה. בורגול זה אוכל סלחני.



אם רוצים להפוך את המרק לארוחה שלמה, אפשר להוסיף למרק 3/4 כוס עדשים כתומות (ולבשל עד שמתרככות), ובצרוף עם הבורגול האמור לעיל - לא צריך עוד שום דבר חוץ מקערה וכף.


אגב, אצל אמא שלי כשנשאר מרק ירקות היא מוסיפה לו למחרת כל מיני דברים שהס מלהזכיר כמו כמה כפות תירס מקופסא, שפריץ של קטשופ וקצת פסטה - וזה יוצא סוג-של מינסטרונה. שלא נשתעמם מהמרק. לא, אני רק מספרת לכם מה היא עושה, סתם שתדעו. חלילה לא מנסה להכניס לכם רעיונות לראש. לדעתי בכלל מרק ירקות זה אחד הדברים שנהיים פשוט טעימים יותר אחרי יום יומיים במקרר.

כמו תמיד והיום במיוחד, אני מאד מאד אשמח אם תכתבו לי איך יצא, ותשתפו אם עשיתם שינויים מעניינים.

מאחלת לנו עוד הרבה מאד ימים גשומים השנה שיצדיקו הרבה סירי מרק!
בחום ואהבה,
עינה

6.12.10

דלעזניה (בלי גבינה)

קרה לכם פעם שנתקעתם עם דלעת ענקית שלמה?
מה, קורה, לא? שאנשים מסתוריים מתגנבים באמצע הלילה אל מפתן ביתכם ומניחים דלעת עטופה בשמיכה בלויה עם פתק 'טפלו בי' ואין לכם לב לסרב?
מה, רק לי זה קורה?
הו. שיט.

בכל מקרה, אחרי שהאבסתי במרק דלעת כל מי שהצלחתי לתפוס, הכנתי עוגת דלעת ואפילו קצצתי קצת דלעת טריה לסלט ירקות (מומלץ), נשארתי עם חצי דלעת. והבטחתי לאיזה כמה אנשים לזניה.
מה אתם הייתם עושים?
הנה מה שאני עשיתי:



לזניה מדלעת וקרם קשיו

רכיבי הלזניה:
1 חב' עלי לזניה מהירי הכנה (אפשר איטיי הכנה מקמח מלא, ולמלא אחר ההוראות שעל הקופסא)
1.5 ליטר רוטב עגבניות לעצלנים: עגבניות טריות מרוסקות במעבד מזון/בלנדר עם שום, מלח, תבלינים ורסק עגבניות מקופסא. אם אתם משקיענים - לבשל עד שהנוזלים מצטמצמים.
תערובת דלעת וקרם קשיו כדלהלן:

חומרים לשכבת הדלעת:
4 כוסות דלעת מגורדת
1 כוס חלב קוקוס 100% (מגיע בקרטון, אפשר למצוא בחנויות טבע וסופרים מובחרים. אם אין - קחו קרם קוקוס מפחית)
אגוז מוסקט ומלח
2 ביצים
(אם רוצים בלי ביצים: 2 כפות קורנפלור גדושות מעורבבות היטב ללא גושים במים קרים + 2 כפות פשתן טחון + 2 כפות סלחנות ללזניה אם היא לא יציבה)
מערבבים הכל יחד בקערה.


חומרים לקרם קשיו (אם אתם חושבים שזה יקר, יש לי הערה בשבילכם בסוף הרשומה):
1.5 כוס קשיו לא קלוי
1/2 כוס שקדים טבעיים (כל המרבה להשרות ולקלוף שקדים לפני השימוש, תבוא עליו ברכת המשקיענים.)
1/2 כוס זרעי חמניה קלופים ולא קלויים
שפריץ מיץ לימון וקצת קליפת לימון מגורדת
מלח
מים

הכנת הקרם:
בבלנדר - מכניסים את כל האגוזים לבלנדר ומוזגים מים עד סנטימטר מעל גובה האגוזים, מוסיפים את הלימון והמלח וטוחנים למרקם אחיד
במעבד מזון - טוחנים את האגוזים לבד במכשיר יבש עד שמתקבלת חמאה. מוסיפים בהדרגה מים מלח ולימון עד לקבלת מרקם של גבינה לבנה. (בערך 2-3 כוסות מים.)

הרכבת הלזניה:
מרטיבים את התבנית במעט רוטב
מרצפים באטריות לזניה
עליהם שכבה של מחצית מתערובת הדלעת
עליה שכבה של מחצית קרם הקשיו
עליה שכבה של רוטב
עליה אטריות לזניה
עליהם מה שנשאר מהדלעת
עליה מה שנשאר מהקשיו
עליה אטריות לזניה
עליה רוטב עגבניות+קצת חלב קוקוס

אופים כחצי שעה בתנור שהופעל מבעוד מועד על חום 180 מעלות, עד שהאטריות מוכנות.
אם נראה שהאטריות העליונות מתייבשות, למזוג עוד מעט רוטב בזמן הבישול.

מומלץ להכין יום מראש, לשמור במקרר ולחמם לפני ההגשה.

בתאבון, וספרו איך יצא!

~~~~~~~~~~~

הערה לגבי מחיר
התגובה הנפוצה ביותר למשמע המילה קשיו היא "אבל זה נורא יקר!" אם גם אתם חושבים כך, עשו חישוב קטן:
100 גרם קשיו, שהם בערך כמה שנחוץ לקבלת כוס קרם (250 מ"ל), עולים בין 4 ל-7 ש"ח. כנ"ל שקדים.
גביע גבינת קוטג' או גבינה לבנה (250 מ"ל), עולה כיום כ-6.50 ש"ח.
עדיין נשמע יקר?

קציצות עדשים שחורות ואגוזי מלך (ללא ביצים וללא קמח חיטה)

יש בעיה שחוזרת על עצמה עם הקציצות האלה, שתמיד תמיד מבקשים את המתכון שלהן. הבעיה היא שאני עושה אותן כל פעם קצת אחרת ובלהט הרגע שוכחת לרשום...
ובכל זאת יש איזה עקרון מנחה, אז הצלחתי בסופו של דבר למצוא את הנוסחה והנה היא לפניכם.
רק אסביר קודם מה הרעיון: מה שמחבר את הקציצות זה שילוב של רכיבים סופחי נוזלים (קטניות אגוזים וקמח אם צריך) ורכיבים שמוציאים נוזלים בחום (ירקות), עם שומן איכותי (וטעים).
הוספתי בסוף גם כמה אפשרויות להחלפות ותוספות, ואני מאד מזמינה אתכם לכתוב בתגובות מה ניסיתם בבית ואיך זה יצא.

רכיבים:
2 כוסות עדשים שחורות או חומות, או שעועית מאש, או שילוב ביניהם
2 קישואים
3 גבעולי סלרי גדולים
1 בצל גדול
חובן כוסברה ו/או פטרוזיליה
1/3 כוס אגוזי מלך
כפית מלח (ים אטלנטי - מומלץ) או 2 כפות רוטב סויה
4 כפות אבקת שמרי בירה (אופציה)
כמון
מעט קינמון להרפתקנים
אופציונלי לשיפור האחידות: קמח חומוס, טחינה גולמית

הכנה:
את העדשים מומלץ להנביטאבל אפשר להסתפק בהשריה של 7 שעות. אם אפשר לנגוס בעדש בקלות זה נחשב טרום-נבוט ומספיק טוב לקציצות.
אם אתם ספונטנים, תסתפקו בהשריה קצרה של חצי שעה-שעה ובישול עד שאפשר לנגוס בעדש בקלות - אבל שלא יהיה רך מדי ואסור יתפרק.
חשוב לסנן את העדשים טוב טוב לפני שמתחילים.

מכניסים את כל הירקות, שמרי הבירה, התבלינים העדשים והאגוזים למעבד מזון.
בדרך כלל יותר נוח לטחון את הרכיבים בכמה נגלות - תלוי בגודל המיכל של המכשיר.
אני ממליצה לעשות נגלות מעורבות ולא לטחון כל פעם חומר אחר בנפרד.
מערבבים היטב את הבלילה. בשביל לוודא שהקציצה לא תתפרק באפיה יוצרים קציצה ומקפיצים על היד. אם כשהיא נוחתת היא מתפרקת ונוזלת, צריך עוד חומר יבש אז אפשר להוסיף קמח חומוס. כנל עם מקפיצים ונוצרים סדקים קטנים בקצוות.
אם היא נוחתת ונשארת שלמה ורק טיפה משתטחת - ברכותי, הקציצה תשרוד את האפיה ולא תתפרק.
אם היא נוחתת ולא משנה בכלל את צורתה - הקציצה יבשה מדי וכדאי להוסיף עוד קצת ירקות.

אפייה:
צרים קציצות בעובי 1.5-2 ס"מ ובקוטר 4-5 ס"מ, מסדרים על נייר אפייה משוח בנדיבות בשמן (גם כאן חמניות לא מזוכך או זית לא להתפשר), ו"מלטפים" כל קציצה מלמעלה עם שתי אצבעות משומנות.
אופים כ-10 דקות בחום 160 מעלות עד שנהיה קצת קריספי מבחוץ, ועוד כ-15 דקות בחום 60 מעלות. אם יש לכם כפתור טורבו תפעילו אותו.

האפיה הקצרה בחום נמוך יחסית נועדה לשמור על הטעמים והערכים התזונתיים של המרכיבים, והיא גם משאירה את הקציצה עסיסית וטעימה. 

הגשה:
מומלץ להגיש 5 דקות עד חצי שעה אחרי שיוצא מהתנור (5 דקות יתנו לקציצה מעט להצטנן ולהתייצב, אחרי חצי שעה היא כבר תתקרר מדי)בליווי רוטב-בזק שטוחנים במעבד מזון או בבלנדר מוט:
4 עגבניות, 1 שן שום, חצי כפית מלח, תמר מג'הול, 2 כפות שמן זית, רבע צרור כוסברה או בזיליקום. הולך מצויין גם עם טחינה חמצמצה שמנת או יוגורט.




טיפים ווריאציות מומלצות:

ירקות אפשריים במקום או בנוסף: גזר, גמבה, קישוא, כרישה, דלעת, שום, עוד בצל, פטרוזיליה, כוסברה, מנגולד וסלק.

תוספות טעימות אחרות: זרעי דלעת, קשיו, שקדים, נבט חיטה.

למשקיענים מושחתים: את הבצל שבמתכון לפרוס לרצועות ולטגן בשמן זית עד השחמה ולטחון עם כל היתר.
אם העיסה מתפרקת כי היא רטובה מוסיפים קצת קמח חומוס או קוואקר טחון, ואם היא מתפרקת כי היא יבשה מוסיפים טחינה.


בגדול היחס בנפח בין העדשים המונבטות לירקות צריך להיות פחות או יותר 1:1.

אם מוסיפים עוד ירקות בנפח, בדרך כלל צריך להוסיף עוד עדשים או אגוזים או קמחומוס/קוואקר.


בתאבון, וספרו איך יצא!